העליון ביטל הכרזתו של חייב מזונות כפושט רגל

גבר בן כ-70 נישא למערערת בשנת 1970. בשנת 1998 עזב את הבית וניתק כל קשר עם האישה והילדים. הליכי גירושין התנהלו במשך שנים ורק בשנת 2005 ניתן גט.

הגרוש צבר חוב כלפי המערערת בגין מזונות שנפסקו ולא שולמו על ידו ועל כן החלה המערערת לנהל נגדו הליכי הוצאה לפועל.

בשנת 2012 הגיש הגרוש לבית המשפט המחוזי בקשה להכריז עליו כפושט רגל ולמתן צו כינוס על נכסיו. הגרוש הצהיר על מספר נושים, אולם בפועל רק המערערת ועיריית בת-ים הגישו תביעות חוב נגדו.

המערערת, שכמובן נעזרה בשירותים של עורך דין מומחה לפשיטות רגל, טענה, כי יש לבטל את צו הכינוס שניתן, מאחר והגרוש פנה להליכי פשיטת רגל שלא בתום לב, וזאת במטרה להתחמק מהחוב האמיתי היחיד שיש לו – הוא חוב המזונות כלפיה, אשר איננו בר הפטר.

בית המשפט העליון קבע: " על בית המשפט הדן בבקשת פשיטת רגל של חייב, אשר חוב מזונות נמנה על חובותיו, לאזן, ככל שניתן, כבר בשלביו המוקדמים של ההליך, בין האינטרס של החייב, המבקש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, על ידי שמיטת חובותיו – לבין האינטרס של הנושה, לקבל מהחייב כספים הנחוצים לו לשם סיפוק צרכי מחייתו, והאינטרס הציבורי המיוחד בהבטחת תשלומם של פסקי-דין למזונות. לפיכך, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו, כבר בעת קבלת ההחלטה בבקשה למתן צו כינוס, את עניינו המיוחד של הנושה, הזכאי לקבלת כספי מזונות מהחייב, ולהביא בחשבון, במניין שיקוליו – גם שיקולים הקשורים בהבטחת האינטרס המיוחד בגביית חוב המזונות. בתוך-כך, על בית המשפט לחתור, ככלל, לצמצומה של הפגיעה העלולה להיגרם למי שזכאי לקבלתם של כספי מזונות מהחייב, שעליו הוטלה (וייתכן שאף עדיין מוטלת), החובה החוקית לכלכלו (ובפרט כשמדובר בקטינים), באם יינתן צו כינוס ויעוכבו ההליכים שהוא מנהל לשם גבייתו של חוב המזונות."

בית המשפט הוסיף, כי על בית המשפט לבחון במקרים מתאימים, כבר בשלב המוקדם של הוצאת צו הכינוס, את האפשרות להוציא מעיכוב ההליכים הגורף, הנובע מצו הכינוס, את הליכי הגבייה הקשורים לחוב המזונות או אף להוציא כספים מקופת הכינוס לטובת הזוכה בחוב המזונות אפילו אם הדבר יהווה פגיעה בשאר הנושאים.

בית המשפט הדגיש, כי הדין והצדק מחייבים התחשבות מיוחדת בנושה אשר מחזיק "בחוב אישי, בעל מאפיינים חברתיים – סוציאליים" כלפי החייב.

בית המשפט התייחס לאופן היווצרותו של חוב המזונות. האם באמת לא יכול היה החייב לעמוד בתשלום חוב המזונות או שהשתמט במכוון מתשלום המזונות? אם החייב השתמט מתשלום החוב במכוון בית המשפט יטה שלא להיעתר לבקשה להכריז עליו כפושט רגל. זאת בייחוד אם בשעה שלא שילם החייב את חוב המזונות, מצבם הכלכלי של הזכאים למזונות התדרדר.

בעניין זה נקבע, כי מקורו של החוב המזונות איננו בהסתבכות כלכלית כתוצאה מהליך הגירושין, אלא בהתנהלותו המכוונת של החייב ע"י נטישת האישה והילדים, והתחמקות מלשלם מזונות לאורך כל השנים. התנהגות שכזו עולה כדי חוסר תום לב משמעותי.

בית המשפט קבע, כי הגשת הבקשה לפשיטת רגל ע"י החייב, בסמוך לאחר שהחלה המערערת בהליכי גבייה אפקטיביים נגדו – נעשתה בחוסר תום לב וביטל את צו הכינוס שניתן כנגד הגרוש ואת הכרזתו כפושט רגל.

Share to Facebook Facebook Share to WhatsApp WhatsApp Share to Google+ Google+