חידוש הליך כינוס שבוטל

עם מתן צו כינוס נגד חייב במסגרת הליך פשיטת רגל, ניתן גם צו תשלומים חודשי שעל החייב להקפיד ולשלם בכל חודש.

הנאמן מבצע חקירות ובירורים אודות מצבו הכלכלי של החייב ואודות נכסיו וחובותיו ובודק האם החובות לא נוצרו עקב מעשי מרמה וחוסר תום לב. בנוסף מוודאים שהחייב לא הבריח נכסים לקרובי משפחה או מכרים ושאינו מסתיר כספים או נכסים.

כאמור, מרגע מתן צו הכינוס על החייב לשלם את צו התשלומים באופן סדיר מידי וחודש וכן עליו להגיש בכל חודשיים דוח אודות הוצאותיו והכנסותיו.

פעמים רבות חייבים אינם עומדים בצו התשלומים ו/או בהגשת הדוחות ואז עשוי בית המשפט לראות בו ככזה שאינו משתף פעולה ומנצל את ההליכים לרעה. במצב זה עשוי בית המשפט להורות על ביטול צו הכינוס.

עם ביטול צו הכינוס למעשה מסתיים הליך פשיטת הרגל של החייב ובקשתו לפשיטת רגל נמחקת.

עם ביטול צו הכינוס, למעשה חוזר החייב למצבו שהיה לפני הפתיחה בהליך פשיטת רגל והוא חשוף לפעולות גביה של הנושים כנגדו לרבות הליכי הוצאה לפועל.

על מנת להתמודד באופן מיטבי ומהיר עם תהליך כינוס, מומלץ ורצוי להיעזר בשירותים של עורך דין לפשיטת רגל.

האם יכול חייב לבקש לחזור להליך פשיטת רגל?

בחוק חדלות פירעון לא נקבעה תקופת צינון, ובית המשפט היה צריך להחליט האם מדובר בחסר שניתן להשלימו בפסיקת בית המשפט או בהסדר שלילי.

הלכת אלקצאי קבעה (בבית המשפט העליון ) כי חייב שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל בשל מחדליו, יהיה מחויב בתקופת צינון (בין שנה לשנתיים וחצי), טרם פתיחה בהליך פשיטת רגל חדש. זאת הייתה ההלכה בטרם נחקק חוק חדלות פירעון החדש.

בענין מנאר שיח יוסף נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, חדל"פ 64224-09-19, נקבע ע"י בית המשפט השלום בראשון כי הלכת אלקצאי חלה גם על הליכי פשיטת רגל שהחל לאחר כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש לתוקף (ספטמבר 2019).

בענין מנאר, הליך ביטול צו הכינוס נעשה עוד כאשר פקודת פשיטת רגל הייתה בתוקף, ואילו הבקשה החדשה לפשיטת רגל הוגשה לאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף. הבקשה החדשה הוגשה מספר חודשים לאחר ביטול צו הכינוס.

באותו מקרה החייב לא הגיש כלל דוחות, לא שילם את התשלומים ולא שיתף פעולה עם החלטות שניתנו ועל כן נקבע כי ניצל את ההליך לרעה. לאור זאת הממונה על הליך חדלות פירעון דחתה את הבקשה השנייה וקבעה כי תקופת הצינון בין הביטול להגשת הבקשה החדשה תהיה לפחות שנה.

בית המשפט שאישר את טענות הממונה קבע כי לפי החוק החדש, סמכויות נרחבות לפיקוח על פשיטת הרגל וניהולו, הועברו לממונה על פשיטת הרגל ואינם עוד בידי בית המשפט המחוזי. לפיכך קבע בית המשפט כי הסמכות לדחות בקשה לפשיטת רגל, הועברה לממונה לרבות הסמכות להחליט בענין תקופת הצינון בין הליך פשיטת רגל שבוטל בשל מחדלי החייב, לבקשה חדשה לפשיטת רגל

אחת התכליות בחוק חדלות פירעון, היא להשיא את סכום הנשיה של הנושים. חייב שלא שילם את צו התשלומים שנקבע לו בהליך של פשיטת רגל מנע מהנושים שלו להשיא את הנשיה ופוגע בנושים.

חייב שניגש להליך של פשיטת רגל "נהנה" מעיכוב הליכי הגבייה נגדו. חייב שאינו משלם את צו התשלומים ואינו מגיש דוחות למעשה מנצל את עיכוב ההליכים ונהנה ממנו בעוד שהוא מונע מהנושים לגבות את חובם. חייב שכזה, מגיע לו שיהיה בתקופת צינון בטרם יאפשרו לו לחזור ולהגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל.

כאמור, המקרה שתואר בפסק הדין הינו מקרה של חייב שלא שיתף פעולה בכלל ולא שילם את התשלומים כלל.

עם זאת יכול להיות שבמקרה בו אדם היה תם לב ובשל נסיבות שאינן תלויות בו לא יכול היה לשלם את צו התשלומים או להגיש דוחות, יבוא לקראתו בית המשפט ויפחית את תקופת הצינון או יבטלה לחלוטין. כל התהליך המתואר לעיל עלול להיות מסורבל להתמודדות ומוטב שילווה ע"י עורך דין לפשיטת רגל.

Share to Facebook Facebook Share to WhatsApp WhatsApp Share to Google+ Google+