הסרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון

סעיף 121(6)(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 קובע כי בתקופת הביניים שבין מתן צו פתיחת הליכים כנגד היחיד לבין מתן צו לשיקום כלכלי, יחולו על היחיד הגבלות שונות ובניהם הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ.

במסגרת הצו לשיקום כלכלי בית המשפט קובע אילו הגבלות יחולו על היחיד ולאיזו תקופה כשהוא בוחן עד כמה הן נחוצות בכדי להגן על הנושים ולמנוע מהחייב להגדיל את חובותיו.

סעיף 143 לחוק מקנה לממונה סמכות להסיר הגבלה אחת או יותר בתקופת הביניים (שבין מתן הצו לפתיחת הליך חדלות פירעון לבין מתן צו לשיקום כלכלי).

סעיף 169 לחוק מקנה לממונה את הסמכות להסיר הגבלה אחת או יותר לאחת מתן הצו לשיקום כלכלי.

הממונה רשאי להסיר את ההגבלות רק אם התרשם שהדבר מוצדק בנסיבות העניין והוא רשאי לקבוע תנאים מיוחדים לביטול ההגבלות כגון הפקדת ערבות.

כיצד מגישים את הבקשה?

את הבקשה להסגרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ מומלץ להגיש בליווי עורך דין מומחה לפשיטות רגל ויש להגיש כשהיא מפרטת את הנושאים הבאים::

1. יש לפרט את הנימוקים המצדיקים את הסרת ההגבלה ולצרף תצהיר של היחיד התומך בעובדות.

2. יש לפרט את מקורות המימון של הנסיעה לחו"ל ולהציג אסמכתאות למימון זה.

3. מהו היעד של הנסיעה המתוכננת ומהם מועדי היציאה והחזרה לארץ.

4. על היחיד לפרט מהן הערובות שהוא מעמיד להבטחת תשלום חובותיו לנושים.

5. לבקשה יש לצרף את עמדת הנאמן ואם לא הצליח להשיג את עמדתו בטרם הגיש את הבקשה יש לצרף אסמכתא המעידה על שליחת הפנייה לנאמן.

עמדת הנאמן:

על הנאמן להגיש את תגובתו לבקשת היחיד ובתגובתו יפרט האם מוצדק לקבל את הבקשה לביטול הגבלת עיכוב היציאה מהארץ וינמק. על הנאמן להתייחס בתגובתו להתנהלות היחיד והאם הוא עומד בהתחייבויותיו במסגרת הליך חדלות פירעון לרבות תשלום צו התשלומים והגשת הדוחות.

החלטת הממונה:

בטרם תינתן החלטה ע"י הממונה תהיה לנושים הזדמנות להשמיע את התנגדותם, אלא אם כן מדובר בבקשה דחופה ומידית ואז לממונה ישנה הסמכות להחליט ללא תגובת הנושים.

הממונה יסיר הגבלת יציאה מהארץ רק במקרים חריגים שכן האפשרות כי החייב יצא מהארץ מעמידה בסיכון את הנושים אשר עשויים להיוותר בארץ ללא יכולת להיפרע מהחובות באם יחליט היחיד שלא לחזור לארץ.

מעבר לכך, כיום חוק חדלות פירעון קיצר ותחם בזמן את התקופה שבה היחיד שוהה בהליכי חדלות פירעון בניגוד למה שהיה בעבר. אם בעבר מדובר היה בהליך ארוך שנמשך שנים והתרת ההגבלות הייתה מכבידה משמעותית כל היחיד, הרי שהיום מדובר בהליך קצר יותר והתרת ההגבלות בחלק גדול מהמקרים איננה מביאה להכבדה משמעותית על היחיד.

כאמור הממונה ייעתר לבקשת יחיד לביטול הגבלת העיכוב מהארץ בנסיבות המצדיקות זאת ולאחר שערך איזון בין הזכויות והאינטרסים של היחיד והנושים ומצא, כי גוברים השיקולים המצדיקים להיעתר לבקשה ובאם התקיימו אחת מהנסיבות הבאות:

1. אם קיים צורך בריאותי חיוני דחוף.

2. אם קיים אירוע משפחתי משמעותי ובקרבה משפחתית מדרגה ראש/ונה.

3. אם יש ליחיד צורך עסקי שעשוי גם להיטיב עם נושיו.

רשימת הנסיבות בהן יש לשקול להסיר את הגבלת העיכוב יצאה מהארץ איננה סגורה, אולם ביטול ההגבלה בנסיבות אחרות תיעשה רק במקרים חריגים מאוד.

כמובן שהממונה יבחן גם את התנהלותו של היחיד במסגרת הליך חדלות פירעון. אם מדובר ביחיד שאינו משלם את צו התשלומים ואינו מגיד דוחות, הדבר ישמש עילה לדחיית הבקשה להסרת ההגבלה.

הממונה יבחן גם את מקור המימון לחו"ל ומלבד נסיבות מיוחדות יאשר הממונה את הסרת ההגבלה רק במידה ומימון הנסיעה הינו מימון חיצוני.

הדבר הנוסף והכי חשוב, הנאמן יבחן את הערובות שמעמיד היחיד.

לרוב יידרש היחיד להציג ערבות בנקאית. מאחר והיחיד מצוי בהליך חדלות פירעון יהא עליו למצוא צו ג' שיספק את דרישות הבנק לצורך הנפקת ערבות בנקאית.

במקרים חריגים יאשר הממונה להמציא ערבויות צד ג' בצירוף שיקים של הערבים.

במקרים מעטים ביותר יסכים הממונה להסתפק בבטוחה של נכס של צד ג'.

הסגרת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ בהליך של חדלות פירעון איננה עניין של מה בכך ולכן כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לפשיטות רגל. הממונה אינו מסיר בקלות את הגבלת עיכוב היציאה מהארץ בשל החשש לגורל הנושים.

אל תקנו סיפורים על אנשים שמצויים בהליך של חדלות פירעון ויוצאים מהארץ ללא בעיה מתי שמתחשק להם. לא פעם שמעתי את סיפורי הבדיות הללו. הדברים אינם כך. בכדי להסיר הגלת עיכוב יציאה מהארץ יש לעמוד בקריטריונים ברורים ושתהינה נסיבות המצדיקות זאת. אחרי הכל אדם המצוי בהליך של חדלות פירעון חייב כספים רבים לנושיו ולא ראוי כי יבזבז את כספיו על נסיעות לחו"ל מתי שמתחשק לו.


Share to Facebook Facebook Share to WhatsApp WhatsApp Share to Google+ Google+